החלטה בתיק רע"א 3142/05

1.         בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט) מיום 24.3.05 בה נקבע, כי צו מניעה ארעי שניתן ביום 20.3.05 יעמוד בתוקפו. צו המניעה אסר על המבקשת להיכנס למקרקעין המוחזקים בידי המשיב והנמצאים בסמוך לרצועת עזה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה.

2.         המשיב מחזיק בשטחי קרקע הסמוכים לרצועת עזה. השטחים משמשים לשם גידולים חקלאיים. חלקם של אותם שטחים מוחזק מכוח חוזה חכירה לדורות. חלק אחר של השטחים הוחזק בעבר מכוח חוזים עונתיים. חוזים אלה פג תוקפם, אך המשיב ממשיך להחזיק במקרקעין. שני סוגי החוזים נעשו עם המבקשת. עקב תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה עלה הצורך להקים קו הגנה שיקיף את הרצועה. לשם הקמתו של קו ההגנה נדרשו למדינה שטחי קרקע שונים, כולל שטחים שהוחזקו בידי המשיב על פי החוזים הנזכרים. בחודש מרץ האחרון הודיע מינהל מקרקעי ישראל על כוונה לסיים את תקופת החכירה לגבי שטחים שהוחזקו על פי חוזה החכירה, וכן על סיום תקופת ההחזקה לגבי שטחים שהוחזקו בהתאם לחוזים עונתיים. המשיב הגיש שתי בקשות לצווי מניעה זמניים, האחת לבית המשפט המחוזי בתל אביב והאחרת לבית משפט השלום בעיר. הבקשות באו לאסור על המבקשת להיכנס לשטחים ולבצע פעולה כלשהי בהם. ביום 20.3.05 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה על פי צד אחד ונתן צו כמבוקש. משכך, נאסר על המבקשת, בין היתר, להיכנס לשטחים "ללא צו שיפוטי כדין". תוך ימים ספורים הוגשה תשובת המבקשת. משזו הוגשה, החליט בית המשפט ביום 24.3.05 כי הצו הארעי יעמוד בעינו עד למתן פסק דין בתובענה שהוגשה על ידי המשיב. בהחלטה נאמר, כי המדינה אינה מציעה בסיס משפטי לתפיסת המקרקעין ללא הסכם או צו שיפוטי. יצוין, כי בהליך בבית משפט השלום לא ניתן צו מניעה זמני על פי המבוקש. המבקשת הצהירה שם כי לא תתפוס חזקה בשטחים אלא אם יוצאו צווים מתאימים על פי דין. בית משפט השלום הסתפק בהצהרה האמורה בגדר החלטה מיום 22.3.05.

3.         דין הערעור להתקבל. כבר בתשובתה של המבקשת לבקשה לצו מניעה זמני היא הודיעה, כי בכוונתה לפעול לתפיסת המקרקעין הדרושים לצורך הקמתו של קו ההגנה בהתאם לחוק הסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, תש"י-1949 (להלן - החוק). עוד נאמר בתשובה, כי אין בכוונת המדינה לתפוס חזקה אלא אם יוצאו צווים על פי החוק. יצוין, כי החוק קובע מסלול מיוחד לתקיפה של צווים לתפיסת מקרקעין המוצאים מכוחו. סעיף 17(א) לחוק מורה, כי הנפגע על ידי צו תפיסה רשאי להגיש ערעור בפני ועדת ערעור. משכך, אין בסמכותו של בית המשפט המחוזי להעביר תחת שבט הביקורת צווים שהוצאו על פי החוק. במקרה דנא, פעל בית המשפט המחוזי עוד טרם שהוצאו צווים כאמור. ברי, כי בית המשפט המחוזי אף איננו ערכאת ביקורת על החלטותיה של ועדת ערעור שמונתה לפי החוק. נראה, כי תקיפת החלטות של ועדת ערעור תיעשה בפני בית המשפט הגבוה לצדק. אכן, לבית המשפט המחוזי נתונה סמכות עניינית באשר לסעד הנוגע לחכירה לדורות. מבחינה זו רשאי בית המשפט, מן ההיבט העקרוני, ליתן צו מניעה, בין זמני ובין קבוע, אף נגד המדינה (שהרי סעיף 5 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) תשי"ח-1958, בוטל וכיום רשאי בית משפט ליתן סעד כאמור נגד המדינה בהליך אזרחי). על כן, רשאי היה בית המשפט המחוזי לאסור על המדינה, כבעלת המקרקעין, לתפוס את המקרקעין, חרף טענתה כי ביטלה את חוזה החכירה. ברם, בית המשפט הרחיק לכת והורה כי לא ניתן יהיה לתפוס חזקה ללא צו שיפוטי מתאים. המבקשת גילתה זהירות ראויה, לאור נוסחו זה של הצו. על פי הנוסח ניתן היה אולי לפרש את הצו כמונע הפעלתה של סמכות שלטונית לתפוס מקרקעין, דוגמת הסמכות שבחוק. לא היה זה מסמכותו של בית המשפט המחוזי לאסור כניסה למקרקעין אם היא תתבסס על הפעלתה של סמכות שלטונית (בנבדל מכוחה של המדינה כבעלים של המקרקעין). ראוי היה להסדיר את העניין בצורה דומה לדרך בה הבעיה נפתרה בבית משפט השלום. למרבה הצער, המשיב לא הסכים לכך אף שעל פני הדברים אין זה משנה כלל שבמקרה האחד מדובר בחוזים עונתיים ובמקרה דנא עסקינן בחוזי חכירה. הנקודה המשותפת והיא המכריעה מתייחסת למקור הסמכות. הואיל והמבקשת מתכוונת לפעול מכוח הסמכות שבחוק ולא על סמך היותה הבעלים של המקרקעין, דין אחד צריך לחול בשני המקרים.

4.       המסקנה המתבקשת היא שיש לתקן את צו המניעה הזמני שניתן בבית המשפט המחוזי, כך שיאמר בו כי הצו אינו מונע תפיסה של המקרקעין מכוח החוק. למען הסר ספק אבהיר, כי אין בדבריי משום הכשר מראש לצווים שיוצאו מכוח החוק. ברור שסוגית תקיפתם של הצווים, אם יוצאו, צריכה להתברר בהליך אחר. הערעור מתקבל, אפוא, והחלטתו של בית המשפט המחוזי תתוקן בהתאם. המשיב יישא בשכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח.

           ניתן היום, ט"ז בניסן תשס"ה (25.4.05).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: